Pages

Tuesday, December 17, 2019

מנדלבליט לאוחנה: קיימת מניעה משפטית באישור מינוי מ"מ פרקליט המדינה - וואלה!

מנדלבליט לאוחנה: קיימת מניעה משפטית באישור מינוי מ"מ פרקליט המדינה - וואלה!

מנדלבליט לאוחנה: קיימת מניעה משפטית באישור מינוי מ"מ פרקליט המדינה
צילום: שלומי גבאי, עריכה: ליר שפיגלר

סערת מינוי מ"מ פרקליט המדינה - עדכונים אחרונים

  • אוחנה הכריז על מינויה של עו"ד אורלי בן ארי-גינזברג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז
  • נציב שירות המדינה: "היא לא נמנית על הדרג הבכיר בהיררכיה הארגונית"
  • היועמ"ש כתב לשר: "המינוי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, יש מניעה משפטית לאישורו"
  • מנדלבליט: אוחנה יכול היה שלא לקבל את המלצתי, אך הוא לא הציג נימוקים משכנעים לכך

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתח היום (שלישי) ביקורת על החלטת שר המשפטים אמיר אוחנה למנות לממלא מקום פרקליט המדינה את עו"ד אורלי בן ארי-גינזברג, וטען כי יש מניעה משפטית למהלך. "לעמדתי, מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו", כתב מנדלבליט במכתבו.

"עמדתי היא כי עו"ד שלמה מומי למברגר - עליו המלצתי בפניך לתפקיד זה - עולה על עו"ד בן ארי, שאותה בחרת למנות לתפקיד, בפער גדול ומשמעותי ביותר מבחינת ההתאמה לתפקיד המדובר", הוסיף מנדלבליט, "כאמור בחוות דעתי שבסימוכין, שר המשפטים בהחלט מוסמך היה שלא לקבל את המלצתי למינוי עו"ד למברגר, ובלבד שיהיו לכך טיעונים משכנעים. במסגרת שיחותינו, ואף בהחלטתך שפורסמה ברבים, לא הוצגו כל נימוקים בעניין זה".

"לצערי, החלטת לבחור לתפקיד זה, על משמעותו הדרמטית לאכיפת החוק, מועמדת שאינה מקרב הדרג הבכיר ביותר בפרקליטות המדינה ואשר אינה עונה לעמדתי לאמות המידה הנדרשות למילוי תפקיד זה", המשיך היועמ"ש. "אין חולק על העובדה שעו"ד בן ארי היא פרקליטה ותיקה ולה זכויות רבות בפרקליטות. היא אף משמשת בתפקיד ניהולי בפרקליטות מחוז מרכז. אולם, יש לזכור כי אין מדובר בתפקיד מהדרג הבכיר ביותר בפרקליטות במדינה".

לקריאת מכתבו המלא של היועמ"ש מנדלבליט

השר אוחנה הודיע מוקדם יותר על מינוי בן-ארי גינזברג כמ"מ פרקליט המדינה, במקום שי ניצן שסיים את תפקידו. בן ארי-גינזברג משמשת כיום כמשנה לפרקליטת מחוז מרכז. "אין לי ספק שאורלי תפעל לשימור כל הראוי לשמור, ותתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת הכל-כך חשובה הזו", אמר אוחנה. ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"ש, שהביע תמיכה בלמברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.

מינויה של בן ארי-גינזברג נחשב למפתיע בהתחשב בעובדה שהיא שימשה כמשנה לפרקליטת מחוז בלבד, והתמודדה מול בכירים ממנה. היא בעלת תואר שני במדעי המדינה (ביטחון לאומי), ותואר ראשון ושני בהצטיינות במשפטים. היא מכהנת בהתנדבות כראש הרכב בבית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין ושימשה כראש הפורום הביטחוני של פרקליטות המדינה.

"שוכנעתי כי מכלול תכונותיה, סגולותיה ואופיה של אורלי, ניסיונה העשיר במגוון תחומים ובעיקר בתחום הפלילי, הידע הרב שצברה והכלים הניהוליים שבידיה - הופכים אותה למועמדת המתאימה ביותר למילוי התפקיד החשוב של מ"מ פרקליט המדינה", מסר אוחנה. "פרקליטות המדינה היא אחד המוסדות החשובים של ישראל כמדינת שלטון החוק. אורלי היקרה - המון הצלחה!".

בעקבות ההחלטה על המינוי, נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ שלח לשר אוחנה מכתב בנושא, ובו כתב כי בן ארי-גינזברג אמנם עומדת בתנאי הסף למינוי, אך "כמשנה לפרקליטת מחוז היא לא נמנית על הדרג הבכיר בהיררכיה הארגונית, דבר שעלול לערער את תפקודה התקין של הפרקליטות". במכתב שב הנציב על עמדתו לפיה "לעת הזאת יש להטיל את התפקיד האמור על עובד מדינה בדרג הבכיר ביותר בפרקליטות המוסכם על היועץ המשפטי לממשלה".

בתנועה לאיכות השלטון מחו על המינוי בחריפות והאשימו כי אוחנה "שמונה כמינוי זמני על ידי ראש ממשלה הנאשם בפלילים - ממשיך להיות עושה דברו של הנאשם בפלילים וממנה כמ"מ לפרקליט המדינה את הגברת בן ארי וזאת בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ומבלי שהתייעץ עם נציב שירות המדינה". בתנועה דרשו שאוחנה "יסיר את ידיו מהמינוי לאור העובדה שכל כולו נגוע בניגוד עניינים חמור, וכל כולו נועד למלט מאימת הדין את החשוד בפלילים וכל כולו נועד לפגוע במערכת אכיפת שלטון החוק. במידה ולא יעשה כן תשקול התנועה להגיש בג"ץ וזאת על מנת לעצור את הפגיעה המתמשכת בתפקוד מערכות שלטון החוק".

היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כבר לפני כמה חודשים לאוחנה שממשלת מעבר לא יכולה למנות פרקליט מדינה קבוע. אוחנה קיבל זאת והחליט למנות ממלא מקום עם פרישתו של ניצן. הוא מסתמך על חוק שירות המדינה, שקובע כי אם מתעורר צורך למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה, מי שאחראי לעשות זאת הוא "השר שעם משרדו נמנית המשרה". במקרה הזה - שר המשפטים. עם זאת, השאלה היא האם ניתן להפעיל את הסמכות באותו אופן בזמן ממשלת מעבר, ולשאלה זו אין פתרון חד משמעי בחוק. מנדלבליט, מנגד, טען כי בשל רגישות התפקיד, השר חייב להיוועץ בו, כמי שעומד בראש מערכת התביעה.

בתחילת החודש, היועמ"ש הודיע כי המועמד המועדף עליו למלא את מקומו של ניצן הוא המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, למברגר. גם בתוך הפרקליטות נחשב למברגר למועמד המוביל למלא את מקומו של ניצן, לפחות עד למינוי מחליף קבוע.

Let's block ads! (Why?)



2019-12-17 12:59:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiJWh0dHBzOi8vbmV3cy53YWxsYS5jby5pbC9pdGVtLzMzMjk5MjnSAQA?oc=5

קרא עוד >>>>


No comments:

Post a Comment